<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קע"ו</h1>
<h2>דף נח:</h2>
הר"ר שמואל מפלייזא היה אומר, שמעשה בא לפני רבי' ברוך שבא גט לידו שהעדי' חתמוהו ונטלו שכר על החתימה ורבי' ברוך היה פוסלו ורבי' יהודה מפריס, ורבי' ברוך היה אומ' הטעם דעדים שנטלו שכרן להעיד בטלה עדותן אחרי כן כדמסיק בבכורות [כ"ט ע"א]. ונראה שלא כדין פסלוהו, דודאי עדים שיודעים כבר עדותן והיו מסרבין להעיד ודאי בטלה עדותן, ולא דמי לההיא דלקדש משו' דהיינו דבר מצוה, ויפה כיון שכך השיב. והדיין אינו נוטל כ"א שכר בטלנותו, וראיה מקרנא בב' דייני גזירות [כתובות ק"ה ע"א], ואעפ"כ הר"ר שמואל דיקדק ההיא דקרנא לא איירי אלא לכתחילה אבל בדיעבד אין הדין בטל, וראיה לדבר מההיא דירושלמי [סנהדרין פ"א ה"א], בההי' דאין עדותן בטילה אם נוטלין שכר, דאמ' נותנין לדיין שכר בטלנותו ולעדים שכר עדותן, מדקאמ' גבי עדים שכר עדותן וגבי דיין שכר בטלנותיה, משמ' דאף בלא שכר בטילה נוטל שכרו, וכן משמע בירושלמי דסנהדרין [שם], רב הונא בעא מההוא דאידן קמיה ומה קעביד באיגרא א"ל הב לי גברא ואותיב בחריקאי עד רב הונא בעא סהדותא מן ההוא גברא א"ל אוגריי, אלמא משמע גבי דיין שכר בטילה, וגבי שכר עדות שכר ממש וכן יסד מורי, ברב רחמנא חס עלייהו דאי אתו לדינא יהבינן להו אגרייהו.
